החלטה
בפניי בקשת המשיבה לסלק על הסף את בקשתו של המבקש לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור"). עניינה של בקשת האישור בטענה, לפיה המשיבה, יבואנית ומפיצה של משקאות חריפים מסוגים שונים, ביניהם מותג בירה ספרדי, הטעתה את ציבור הצרכנים, עת הטביעה על הבירה המיובאת, את חותמת הכשרות "פרווה" באישור, לכאורה, מטעם הרבנות הראשית לישראל.
עוד צוין, כי על פי חוזר רשמי מיום 1/8/12 שהוציאה הרבנות הראשית לישראל- היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות- ההכשר על מותג הבירה הינו זיוף חמור, ועל כן קבעה היחידה כי יש להסיר את המוצר מן המדפים ולהחזירו ליבואן. לטענת המבקש, התנהלות זו של המבקש, פוגעת בציבור גדול מאוד של צרכנים שומרי ההפרדה בין בשר לחלב.
עילות התביעה הנטענות במסגרת בקשת האישור הינה הטעיה כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן וחוק החוזים וכן עוולת הפרת חובה חקוקה ועילת עשיית עושר ולא במשפט.
המשיבה הגישה, כאמור, את בקשתה לסילוק בקשת האישור על הסף, מהטעם של העדר עילת תביעה נגד המשיבה כנדרש לפי סעיף 3(א) לחוק התובענות הייצוגית, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק"). לטענתה, המבקש לא עמד בתנאי הבסיסי ביותר, הוכחת היותו "צרכן". לא הומצאה כל אסמכתא המעידה כי רכש את המוצר נשוא בקשת האישור, וכן נוכח העובדה כי איננו מפרט היכן ובאיזה מועד רכש אותו. בהקשר זה, נטען, כי המבקש הגיש יום קודם להגשת בקשת האישור דנא, בקשת אישור נוספת באותו האופן (מבלי לצרף כל ראיה), ויש בכך להצביע על חוסר תום לב ולהעיד כי הוא מגיש תובענות בסיטונאות.
עוד נטען, כי התצהיר שצורף לבקשת האישור הינו כללי ולאקוני, נעדר פירוט עובדתי, חסר פרטים מהותיים וראיות לתמיכה בגרסתו של המבקש ובכלל זה, אינו כולל את התאריך והמקום בו כביכול רכש וצרך את המוצר; אסמכתא לרכישת המוצר; פרטי המוצר שנרכש (תאריך ייצור, מספר סידורי וכו') התאריך בו נודע למבקש על הודעת הרבנות וכיוצ"ב. עוד נטען, כי האמירות הכלליות המפורטות בתצהיר מחזקות את הרושם כי מדובר בתביעה שהומצאה "יש מאין" ובתובע ייצוגי הפועל משיקולים של גמול ושכר.
לבסוף, נטען, כי בקשת האישור איננה מגדירה "קבוצה" הומוגנית אלא למעשה את כל מי שצרכו את המוצר "בתקופה הרלבנטית", ללא הגדרה לגביה, ועל כן מהווה הגדרה כללית ורחבה. עוד נטען, כי אופן הגדרת הקבוצה, יוצא מתוך הנחה אפריורית ולא מבוססת, כי הנזק שנגרם הינו זהה ומכומת לכל אדם שצרך את המוצר, בכל גיל, ללא קשר להיותו חילוני או דתי ולמידת אמונתו הדתית.
לאור כל האמור, סבורה המשיבה כי יש לסלק את בקשת האישור על הסף, באשר איננה מקיימת את תנאי הסף המאפשרים את ניהול התובענה כייצוגית.
מנגד, טוען המבקש, כי אין מקום לדון בבקשת הסילוק על הסף, שכן יש לברר את טענות המשיבה במסגרת הדיון בבקשת האישור. אשר לטענה אודות נסיבות רכישת המוצר, שהנה הטענה היחידה אשר בפי המשיבה, נטען, כי כאשר אדם אשר רוכש מוצר מזון, בדרך כלל איננו שומר את החשבונית הרכישה. מכל מקום, מקומה של טענה זו להתברר במסגרת הדיון בבקשת האישור בגדרו רשאית המשיבה לחקור את המבקש בדבר נסיבות רכישתו וצריכתו של מוצר הבירה.
דין הבקשה להדחות. ככלל, אין לדון בבקשה לסילוק על הסף של תובענה ייצוגית בנפרד מהדיון בבקשה לאישור התובענה, זאת מהטעם כי הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוא כשלעצמו הליך מקדמי ופיצולו לתת הליכים איננו רצוי ועלול לגרום לסרבול ההליך. לפיכך, נקבע בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להבדיל מסילוק התובענה גופה), תתקבל במקרים חריגים וקיצוניים, עת ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום (ראו למשל, רע"א 8332/96 שמש נ' רייכרט, פ"ד נה(5), 276, 290 (2001), רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ (13.8.07); רע"א 7096/11 קומם נ' רוזובסקי (28.8.12)).
נקבע, כי רק בנסיבות חריגות תסולק בקשה לאישור על הסף כאשר קריאה פשוטה של הדברים, מלמדת לכאורה כי המדובר בבקשת סרק, ודיון בבקשה לסילוקה הוא פשוט, מהיר ויכול להוביל למסקנה ברורה וחד משמעית המשמיטה את הקרקע תחת הבקשה לאישור כולה, כגון, טענת התיישנות (רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ (13.8.07); ברע"א 5154/08 קוסט פורר גבאי את קסירר רו"ח נ' קדמי (2.4.09), או עת מוגשת בקשת האישור על ידי גורם המנוע מהגשתו, או כאשר על פניו ברור שאין לו עילת תביעה כנגד הנתבעים, וכן מקרים בהם התובענה איננה מסוג העניינים המנויים בתוספת השנייה לחוק או בהוראות חוק מפורשת אחרת.
ואולם לגבי בקשה לסילוק על הסף של בקשת אישור מחמת העדר עילת תביעה אישית, כאמור בענייננו, הרחיבה הפסיקה וקבעה, כי זו תתקבל רק במקרים יוצאי דופן במיוחד. הרציונל העומד בבסיסה של קביעה זו, מושתת על האפשרות הקיימת בסעיף 8(ג)(2) לחוק, לפיה ניתן יהא לאשר תביעה ייצוגית אף אם לא הוכיח התובע המייצג כי עומדת לו עילת תביעה אישית, זאת בכפוף להחלפת התובע המייצג וכן בהינתן שהתביעה עומדת בתנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק.
על כן, נקבע, כי השלב המתאים, במרבית המקרים, לבירור הטענות הנוגעות לעילת התביעה של התובע המייצג הינו שלב הדיון בבקשת האישור, שהינו, כאמור, שלב מקדמי דיו לצורך בירור זה. עוד צוין, כי במקרים מסוימים וחריגים הדרך להתמודדות עם טענות אודות מעמדו של התובע תהא בשקילת הטלת הוצאות על המבקש או אף על בא כוחו (להרחבה בעניין עילת התביעה האישית ראו, (רע"א 2022/07 הנ"ל; רע"א 2074/11 בנק הפועלים בע"מ נ' פינקלשטיין (5.7.11); רע"א 6690/13 קבוצת גולף א.ק בע"מ נ' כהן (20.10.13) הניתן אך לאחרונה).
מן הכלל אל הפרט, בעניינו, טענותיה העיקריות של המשיבה נוגעות לעילתו האישית של המבקש, אשר נטען, כי זו לא בוססה דיה. לא שוכנעתי, כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים, חריגים, נדירים ויוצאי דופן המצדיקים את בירור הטענות הנוגעות לעילת התביעה האישית כבר בגדר הבקשה לסילוק על הסף. יש מקום לבירור עובדתי שיכול ויעשה במסגרת חקירתו של המבקש במסגרת הדיון בבקשת האישור, תוך שקיימת האפשרות להחלפת התובע המייצג, ככל שיימצא הדבר לנכון.
הוא הדין באשר לטענות הנוגעות לתצהיר שהוגש, הואיל וגם הוא מתייחס להיבט של ביסוס עילת התביעה האישית, ועניין זה יבחן כאמור, במסגרת בקשת האישור. ודוק! פסקי הדין אליהם הפנתה המשיבה, בהם נתקבלה הבקשה לסילוק בקשות אישור בשל פגמים בתצהיר, הינם מקרים חריגים וקיצוניים הרבה יותר מן המקרה בו עסקינן, עת לבקשת האישור כלל לא צורף תצהיר להוכחת הטענות בבקשת האישור, ומן הטעם הזה, בין היתר, נמצאה ההצדקה לסלק את הבקשה על הסף (לעניין זה, ראו למשל, בש"א (י-ם) 124/10 אלקלעי נ' בנק דיסקונט (11.2.10), ת"צ (י-ם) 6905-06-10 מסרי נ' בנק דיסקונט ניהול קופות גמל בע"מ (24.8.10).
מקרים נוספים אליהם הפנתה המשיבה ועניינם בתצהירים חסרים ולקויים, נדונו במסגרת דיון בבקשות האישור, שהיא כאמור האכסניה הנכונה לבירור טענות מסוג זה, ולא במסגרת השלב המקדמי יותר, קרי, בקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור ולפיכך אין לגזור מהם גזירה שווה לעניינו (לעניין זה, ראו למשל, בש"א (ת"א) 12863-06 באס נ' חברת חשמל (17.10.07), ת"א (ב"ש) 5015-08 אטיאס נ' עין נטפים מפעלי מים וביוב אילת בע"מ (26.1.11)).
גם בטענות אודות אופן הגדרת הקבוצה, ככל שיהיו נכונות, לא נמצא שיש בהן בכדי להביא לסילוקה של בקשת האישור כבר בשלב זה. המדובר בטענות הנוגעת, לאי קיום אחד מן התנאים המרכזיים לאישור תובענה כייצוגית שיש לבחון אותה במסגרת דיון בבקשת האישור שזו תכליתו (זאת להבדיל, למשל, מעילות הקיימות ביחס לכל תובענה- כדוגמת התיישנות).
לאור כל האמור, הבקשה לסילוק על הסף של בקשת האישור נדחית. המשיבה תגיש את תגובתה לבקשת האישור תוך 90 ימים. לאחר הגשת תגובה יקבע מועד לדיון.
ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.